#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 1 האם חייבים על שבועת בטוי בדברים שאין בהם הרעה והטבה, לשעבר ולהבא ומנין?	"ר' ישמעאל שימש את ר' נחוניה בן הקנה שדרש את כל התורה בכלל ופרט דרש הכי כלל ופרט, &quot;או נפש כי תשבע לבטא בשפתים' כלל, 'להרע או להיטיב' פרט, 'לכל אשר יבטא האדם&quot; חזר וכלל, הכלל מרבה דברים שאין בהם הרעה והטבה והפרט ממעט אפ' דברים שיש בהם הרעה והטבה לשעבר, הטעם שעדיף לרבות דברים שאין בהם הרעה והטבה ולא לשעבר, ר' יצחק ביאר דומיא דלהבא דאיסור משום בל יחל ולא משום בל תשקרו, רב יצחק בר אבין ביאר &quot;תשבע לבטא בשפתים&quot; שהשבועה קודמת לבטוי ולא הבטוי לשבועה.<p dir=""rtl"">ר' עקיבא שימש את נחום איש גמזו שדרש את כל התורה ברבוי ומיעוט וריבה הכל ומיעט דבר מצוה.</p>"	שבועות כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 2 האם חייבים על שבועת אונס ומנין והיכי דמי?	"&quot;האדם בשבועה&quot; ולא אנוס.<p dir=""rtl"">כגון רב כהנא ורב אסי שכל אחד נשבע דהכי אמר רב.</p>"	שבועות כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 3 האם שייך העלם חפץ בלא העלם שבועה והאם חייבים על זה ומנין?	"שנינו בבריתא &quot;בשבועה ונעלם ממנו&quot; על העלם שבועה הוא חייב ואינו חייב על העלם חפץ.<p dir=""rtl"">מחכו עליה במערבא, וכן אמרו רבי אלעזר ואביי דלעולם העלם חפץ יהיה העלם שבועה ולא שייך לחלק ביניהם (והבריתא משובשת).</p><p dir=""rtl"">רב יוסף אמר כגון דאמר שבועה שלא אוכל פת חטין והושיט ידו לסל ליטול פת שעורין ועלתה בידו של חטין וכסבור שעורים היא ואכלה, כיון שאם היה יודע שזה חיטים היה פורש נחשב שהעלם של החפץ ולא של השבועה אבל אביי סבר שיש לו העלם בשבועה שאינו יודע שנשבע על מה שיש לו ביד ל&quot;א את הקרבן יביא על הפת הזו והעלם בשבועה.</p>"	שבועות כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 4 העלם שבועה והעלם חפץ בידו מה דינו?	רב אשי אמר חזינן אם משום שבועה פריש העלם שבועה בידו, ואם משום חפץ פריש העלם חפץ בידו, א&quot;ל רבינא לעולם פריש מחפץ משום שבועה ומשבועה משום חפץ אלא לא שנא (לרש&quot;י לעולם פטור, לרשב&quot;א לא נפשט).	שבועות כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: 1 איזו היא שגגת שבועת בטוי לשעבר?	אם ידע שאכל מזיד הוא, אם לא ידע אנוס הוא, לא משכחת לה אלא שידע ולא ידע שחייב קרבן על השבועה, ולאו דוקא אליבא דמונבז דס&quot;ל שגגת קרבן שמה שגגה אלא כאן כו&quot;ע יודו דחידוש הוא שעל לאו מביא קרבן.	שבועות כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: 3 גמר בלבו האם חל השבועה בתרומה קדשים וחולין (צדקה ותענית) ומנין?	"בתרומה וקדשים אפ' גמר בלבו דכתיב &quot;כל נדיב לב&quot; (ובקדשים כתיב &quot;וכל נדיב לב עולות &lt;רש&quot;י וע' תוס', והר&quot;ח ביאר קדשים מ&quot;כל נדיב לב&quot; ותרומה מ&quot;ונחשב לכם תרומתכם&quot;&gt;).<p dir=""rtl"">בחולין אמר שמואל שצריך להוציא בשפתיו שנאמר &quot;לבטא בשפתים&quot; ואין ללמוד מקדשים ותרומה שהם שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים ואף למ&quot;ד מלמדים אין לומדים חולין מקדשים.</p><p dir=""rtl"">(הריטב&quot;א כתב שצדקה היא כחולין, אבל דעת תוס' &lt;ע&quot;ז לד.&gt; והרא&quot;ש דתענית חל בלב, וכתבו הפוסקים שה&quot;ה לצדקה).</p>"	שבועות כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: 4 גמר בלבו להוציא פת חיטין והוציא פת שעורים, פת סתם, האם חל השבועה ומנין?	{לפי מה שביאר רב ששת את הבריתא אליבא דשמואל} כתיב &quot;בשפתים&quot; ולא שהתכוין לומר חיטים ואמר שעורים. &quot;לכל אשר יבטא&quot; להוציא אם התכוין לומר פת חיטים ואמר פת סתם.	שבועות כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: נשבע על הככר ומסתכן או מצטער עליו האם במביא קרבן על אכילתו בשגגה ומדוע (מה הביאור מצטער)?	"אם מסתכן ודאי שיכול לאכל לכתחילה.<p dir=""rtl"">מצטער פשט רבא לרבינא שאינו מביא קרבן דלאו שוא מידיעתו הוא. (רש&quot;י פי' מצטער שהיה אוכל אף אם היה זכור ותוס' פי' שרצה לשכח אבל בלא שכחה לא היה אוכל.)</p>"	שבועות כו:		
